קללת הדדליינים / מ. י. פרצמן
היה זה בוקר תמים וצח. התעוררתי בחיוך מאושר על שפתי, זמזמתי שיר ערש עליז ודילגתי באושר אל המחשב. כה תמימה ופתיה הייתי. אללי. לו ידעתי מה טומנים לי החיים בחובם. שפתי קפה חם. הדלקתי מוזיקה קופצנית. פיזמתי “יונתן הקטן” ופתחתי את תיבת האימייל בעליזות נאיבית. חשכו עיני. עוד מאותו הרגע שבו ראיתי את הכותרת […]