ה’עכשיו’ הזה מתחלק לכמה שלבים. אציין אותם כאן ברשימה מסודרת, אחד אחרי השני, ולאחר מכן ארחיב מעט על כל שלב. בסוף המאמר אוסיף מספר נקודות ומושגים נוספים שכדאי לדעת לפני שמוציאים ספר.
מדגישה: כל הנאמר לעיל נכתב בקצרה, כי היריעה קצרה. באריכות יש אינספור דרכים. אל תסמכו על זה, רק קחו את מה שרלוונטי לכם.
- 1. עריכה
- 2. עריכה לשונית + הגהה
- 3. עימוד
- 4. כריכה
- 5. הדפסה
- 6. הפצה
*בספרי ילדים יש להוסיף את שלב הניקוד, לאחר ההגהה.
- 0. כתיבת הספר – זה כל מה שהסופר עושה. זה ה-חלק הכי מרכזי, הכי חשוב, הכי בסיסי. זה מה שאומר “יש לי ספר, אני רוצה להוציא אותו לאור”.
אחרי שיש לנו את השלב הזה, אנחנו מתחילים בתהליך ההוצאה. התהליך הזה מורכב משלבים, ואין שלב שיכול להקדים את השני. הכל חייב להיות בדיוק לפי הסדר הנקוב, כי כמו שאי אפשר לצאת מהחדר לפני שנכנסים אליו – כך אי אפשר להגיה טקסט לפני שהוא מוכן. - 1. עריכה –
אנשים נוטים לעקוף על השלב הזה. במיוחד בשוק החרדי, בו המושג ‘עריכה’ מתחיל להיכנס רק בשנים האחרונות. אני עצמי עורכת, ככה שאני לא אובייקטיבית, אבל בעיניי השלב הזה קריטי, בסיסי וחיוני. לא ארחיב כאן מדוע כי קצרה היריעה כאמור, אפשר לקרוא על זה עוד במדריכים שלי, אם רוצים.
למרות הדעה שלי לגבי חיוניות השלב הזה, אני לא אומרת שאסור להוציא ספר בלי עריכה. זאת לא עבירה, ולא תלכו לכלא בגלל זה. זה רק לא מומלץ, לפי דעתי.
שלב העריכה הוא כל מה שנוגע לתוכן הספר. הסיפור, העלילה, המבנה, הכתיבה, כל הדברים האלו.
עריכה יכולה להתבצע על ידי העורך בלבד, לעיתים, אבל בדרך כלל העורך והסופר עובדים על הספר ביחד.
יש גם אפשרות המכונה ‘ליווי ספרותי’, פחות מקובלת בציבור שלנו, ובה העורך מלווה את הסופר גם לאורך כתיבת הספר ולא רק אחריו. המחיר, כמובן, בהתאם. - 2. עריכה לשנות + הגהה – זה בעצם שני דברים נפרדים, אבל מקובל להכניס אותם ביחד. לרוב גם מדובר באותו אדם שעושה את זה. העריכה הלשונית עובדת על הניסוח, התחביר, הדקדוק (האמת שהדקדוק זה על הגבול בין העריכה הלשונית להגהה) וכו’. כל מה שקשור לכתיבה, למשפטים. ההגהה, לעומת זאת, היא תיקון שגיאות איות, שגיאות הקלדה, שגיאות דקדוק וכו’. אם נגדיר את זה כחיוני – הרי שזה השלב הכי בסיסי בספר.
השלב הזה יכול לעיתים להתבצע על ידי העורך עצמו, אבל חשוב לזכור שאלו שלבים שונים לחלוטין. נכון שיכול להיות שעורך הוא גם מגיה, אבל זה רק כי הוא גם וגם. לא כי זה אותו דבר. זאת גם הסיבה ששניהם מתומחרים בנפרד. - 4. עימוד – אל תעמדו בוורד, פליז. לא אומרת את זה כמעצבת אלא כעורכת – אתם אולי יודעים איך להשתמש בפונטים אבל אתם לא מבינים בבליד-מארג’ן-סריפים-סגירה לדפוס ועוד מושגים חיוניים. שלחו למישהו שמבין בזה.
- 5. כריכה – כנ”ל, אל תתנו למישהו שלא מבין בזה. יש מושגים רבים שחבל לפספס. תנו למישהו שמסוגל להצהיר שהוא יודע לא רק ‘לעצב יפה’ אלא גם לסגור כריכה לדפוס.
- 6. הדפסה – לוקחת בדרך כלל משהו כמו שבוע (אומרת מהזיכרון.) היא סיפור יקר, כנראה ההוצאה היקרה ביותר בתהליך ההוצאה.
- 7. הפצה – טדאם, הרצים יצאו דחופים. ותימלא העיר צהלה.
// מחירים והוצאות
שימו לב שכשפירטתי את השלבים – ארבעת הראשונים הם בצבע אדום והשניים האחרונים בצבע ירוק.
הראשונים – אלו הם התפקידים ששייכים לך, לסופר. גם אם ההוצאה מלווה אותך תוך כדי התהליך, זאת האחריות שלך (בדרך כלל). הירוקים – אלו התפקידים של ההו”ל.
את התפקידים שלך – אתה צריך לממן. את התפקידים של ההו”ל – היא משקיעה בהם (משקיעה ולא מממנת, אמרתי, כי בתכל’ס אתם (הסופרים) תתחילו לקבל רווחים מהספר רק אחרי שההוצאות של ההדפסה וההפצה יכוסו. כך שבכל מקרה זה מגיע גם מהכיס שלכם).
כמה זה הולך לעלות לי?
מפרטת כאן רשימת המחירים – שימו לב, הכל בערך, הכל בגדול, הכל השערה. אל תתפסו אותי על המילה, אני רק נותנת מושגים.
המחירים נקובים נכון לספרי מבוגרים של כ80 אלף מילה.
עריכה – בין 5 ל10 אלף (ספרי מבוגרים / מתח – משהו כמו 8 בדרך כלל. לא כולל תחקיר, אם יש) יכול להגיע גם ל20K לעיתים.
הערה – ככל שעבדתם על הספר ועיבדתם אותו – כך הוא יהיה במצב יותר טוב, ממילא הצעת המחיר תהיה זולה יותר.
עריכה לשונית + הגהה – החל מכ-2000.
ניקוד – 200 לאלף מילה (ספרים שצורכים ניקוד לרוב לא ארוכים מדי)
עימוד – 1000
כריכה – 1500 (אגב, לפעמים אפשר למצוא כריכות בחינם. אצל תלמידות לעיצוב, או מורות בסמינרים שרוצות לתת לתלמידות פרויקט)
אחרי כל השלבים האלו – אתה יכול להגיש להו”ל קבצים סגורים והם מריצים הדפסה-הפצה.
אחרי שאתה שילמת על החלקים שלך – ההוצאה משלמת על ההדפסה וההפצה, כאמור. כשיתחיל להגיע הכסף מהמכירות – ההוצאה קודם כל תדאג לכסות את הוצאות ההדפסה וההפצה, ואחר כך אתם תתחילו להתחלק במה שנשאר. 50-50, או כל הסכם אחר שנקבע מראש.
אבל –
מה אם אין לי כסף?
אפשרויות מימון:
יש מקרים שההוצאה מוכנה להשקיע בכם. תלוי איזו הוצאה, מתי וכמה הספר שלכם שווה, אבל זה הגיוני, הגם שלא מקובל וגם קשה להשיג את זה. אם אין לכם אפשרות מימון פנו להוצאות, שלחו להן את כתב היד שלכם ותבדקו אם אפשר להסדיר איתן דיל. תעשו רשימה מסודרת של כל ההצעות שנותנים לכם, ואז תפנו להוצאה שיוצאת לכם המשתלמת ביותר.
יש לציין שגם אם ההוצאה מממנת הוצאות – זה עדיין יצא מהכיס שלכם, כלומר אתם תתחילו להרוויח מהספר רק אחרי שההוצאה תגמור לכסות את כל העלויות.
אפשרות נוספת שקיימת, הגם שהיא פחות מקובלת היום – למכור להוצאה את זכויות הספר. אתם באים אליה, נותנים לה את הספר, הם נותנים לכם 10-20K, ומעתה והלאה הזכויות וכל מה שקשור לספר שייכים בבלעדיות לחברה כטוב בעיניה.
אני אישית לא ממליצה על השיטה הזאת.
קיימת גם אפשרות של מימון המונים. אני לא יודעת על זה הרבה, אף פעם לא יצא לי להתעסק עם זה, אבל תבררו.
הוצאות לאור
יש כמה הוצאות לאור שמתעסקות עם שוק הספרים החרדיים. לרוב הן כוללות הפצה. לכולן יש מעלות ולכולן יש חסרונות. תעשו את השיקולים שלכם (בדרך כלל השיקול המכריע הוא השיקול הכספי).
אני לא מכירה את כולן, מפרטת כאן את מי שהתעסקתי איתן בעבר – הן בעצמי והן דרך לקוחות, ואת מה שידוע לי עליהן. על השאר תעשו שיעורי בית.
אור החיים – עליהם אני הכי ממליצה, ברוב המקרים. הם החברה הגדולה ביותר, המבוססת ביותר, יש להם חנויות של עצמם לא רק בכל הארץ אלא גם באירופה, יש להם גב חזק מאוד. מה גם שהם מוכרים את הספרים בחנויות שלהם, ככה שהספר מקבל פרונט מכובד.
לא אומרת שתמיד צריך להוציא באור החיים, ממש לא, אבל אם יש לכם אפשרות – לדעתי זה הכי משתלם.
מייזליק – מייזליק גם חברה מעולה. קטנה הרבה יותר מאור החיים, ככה שאפשרויות המימון פחותות יותר מן הסתם, אבל דווקא מכיוון שהם חברה קטנה יותר – יש להם יותר זמן ופניות להשקיע בך. אם אתה סופר מתחיל שעוד לא בטוח איזו עריכה לקחת / כמה להשקיע וכל הדברים האלו – במייזליק ילוו אתכם נהדר.
יפה נוף – אני לא יודעת עליהם כלום, אבל יודעת מחַבֵרות שהן מאוד מרוצות.
תפארת – גם, חַבֵרות מרוצות מאוד. תפארת מתעסקת גם עם ספרים מתורגמים, כך שזאת גם אופציה.
יש עוד חֶברות, לא עולים לי עכשיו בראש השמות שלהן, סליחה. אבל יש לפחות אחת-שתיים גדולות נוספות, וחוץ מזה קיימות גם חברות קטנות יותר.
// דברים חשובים ומושגים שכדאי לדעת לפני
- עונות
עונות המכירה בשוק החרדי הן פסח וסוכות. זה הזמן שהעם קונה ספרים, ובין לבין – פשוט לא משתלם להוציא, הספר לא ימכור.
(בחנוכה אומנם ישנה עונת מכירות, אבל אז תקופת הסיילים ככה שהחדשים לא נמכרים.)
אגב, העונה של פסח מתחילה בפורים. אם התארגנתם מוקדם – תוציאו בפורים, ככה יש לכם יותר זמן מדף (כלומר יותר זמן שהספר שלכם נמצא בשולחן של הספרים החדשים), וממילא יותר מכירות. - חוזה
אנשים, בבקשה. בבקשה. בבקשה. תחתמו חוזה. לא, אל תגידו ‘לי זה לא יקרה’ ו’למה להיות כבדים’, לעולם אל תתחילו לעבוד בלי חוזה. לעולם! אל! תתחילו! לעבוד! בלי! חוזה! גם בלי ליפול על נוכלים – חוזה חוסך כל כך הרבה עוגמת נפש. כל כך הרבה שאלות וחיכוכים ועוד מרעין בישין. אני אומרת את זה לא כעורכת וגם לא כסופרת, אלא כאשת עסקים. אין לכם מושג איך זה קריטי. אין לכם מושג כמה פעמים נפלתי. כמה פעמים אמרתי ‘מה זה כבר, בסך הכל יומיים עבודה’. ‘עוד שנייה נחתום על חוזה, בינתיים בואו נתחיל’. לעולם – אל – תתחילו – לעבוד – בלי – חוזה.
חוזה, אגב, לא חייב להיות קובץ מאוגד עם אלף מסמכים. מספיק שהוא יהיה מייל. “שלום וברכה, להלן הסיכום של שיחתנו הטלפונית. אתם משלמים לי כך וכך ואני נותן לכם כך וכך. נא אשרו”. הנמען (זה יכול להיות ההו”ל ויכול להיות העורך שלכם, כל אדם שאתם סוגרים איתו משהו) שולח בחזרה מייל “מאושר”, ואתם מאושרים. זהו, הנה חוזה. - מושגים בסיסיים
– כתב יד – הספר לפני תחילת העיבוד. גם אם הוא מוקלד, הוא מכונה ‘כתב יד’.
– רל”ל – ראוי להוצאה לאור. הספר אחרי העריכה.
– מלקטר – אדם מקצועי הקורא את הספר ונותן הערכה האם שווה להוציאו לאור. מלקטרים מועסקים בדרך כלל במו”לים כדי לבדוק האם שווה להו”ל להשקיע בספר.
קיימים גם מלקטרים פרטיים, פחות מוכר בשוק שלנו.
– הו”ל-מו”ל – אותו דבר. הוצאה לאור ומוציא לאור.
– סוכן – ‘האיש’ של ההו”ל שהולך לחנויות ומבצע את ההפצה. ייתכן לפעמים שהסופר יהיה בקשר עם הסוכן, לרוב כדי לקבל את העותקים שלכם.
– עותק שמש – עותק אחד של הספר לפני שהוא מודפס באלפי עותקים. ההו”ל תשלח לכם את העותק (בדרך כלל הביתה), כדי שתראו איך זה הולך לצאת. תקראו אותו בעיון, בדרך כלל תמצאו עדיין המון שגיאות (לא מאמין! כבר עברתי על זה אלפי פעמים, איך עדיין כתוב כאן ‘הוא הל למכולת’!! נכון, אנשים, ככה זה. אין ספר בלי שגיאות.)
אם יש לכם בערך 10-20 שגיאות – פנו למעמדת, תקנו אותן. לאחר מכן שלחו להו”ל קובץ חדש בשם “מאושר לאחר עותק שמש”. שימו לב – לאחר שכתבתם במייל את המילה מאושר – הטעויות מעתה והלאה הן על אחריותכם. הרי אתם אישרתם.
אם בעותק השמש יש רק טעות-שתיים, בדרך כלל לא שווה כאב הראש שמסב התיקון, אבל אתם רשאים כמובן להיות סופר-פרפקציוניסטיים. - לוחות – מעין לוחות גדולים שמדפיסים עליהם את כל הספר באופן מיוחד, ואחר כך מעתיקים מהם לכל הספרים. ככה יוצא יותר זול להדפסת כמויות גדולות. לחילופין, אפשר להדפיס בשיטת הדיגיטל, אבל בכמויות גדולות זה יוצא יקר יותר.
- החל מכמה מילים אפשר להוציא ספר?
ספר מבוגרים – בערך 60-100 אלף מילה. ספר מתח – 80-100 אלף. ספר ילדים – אני לא יודעת בדיוק, נראה לי באזור 50-60.
אגב, כתב היד הראשוני לא צריך להגיע למספר המילה הרצוי. אחרי עריכה הספר גדל בכ20% ברוב המקרים.
מצרפת בסוף המאמר טבלת פירוט נרחבת יותר. - כמה הספר שלי מכר?
אחרי ההוצאה רוצים לדעת כמה ספרים נמכרו. הגיוני, נכון? אז לא, אתם כמובן לא צריכים לשבת בבית במשך חצי שנה ולהתבשל בניחושים. לגיטימי לסופר לפנות להוצאה ולבקש לדעת כמה מכר הספר שלו.
אבל, אל תעשו את זה יומיים אחרי הפצה. אפילו לא שבועיים אחריה. ההוצאות צריכות לבצע ספירות מלאי, לקבל נתונים, תנו להן זמן. אינדיקציה ראשונה מקובל לבקש בדרך כלל כמה שבועות אחרי שמסתיימת העונה הראשונה.
אחרי הפעם הראשונה – מומלץ לנדנד מדי פעם להו”ל כדי שיזכרו את הספר שלכם ולא יזניחו אותו. - התארגנות מראש – טיפ
חבר’ה, בבקשה, תתארגנו מראש. רוצים להוציא ספר לפסח? תתחילו עם תהליך העיבוד כבר בשבועות שלפניו. התהליך כולו לוקח משהו כמו חצי שנה (לפחות, לפעמים העריכה בעצמה יכולה לקחת את פסק הזמן הזה). היו חכמים מראש, חסכו מעצמכם את עוגמת הנפש הזאת.
הייתה לי פעם לקוחה שהגיעה אליי עם ספר (!) לפני פסח, נחושה בדעתה שהספר עומד לצאת לפסח (האמת שזה קרה יותר מפעם אחת…). אין לכם מושג כמה כסף מיותר היא הוציאה על תעריפים כפולים. בסופו של דבר היא נאלצה לדלג על עותק שמש, כי הספר ירד לדפוס שבוע לפני החג, וגילתה טעות קריטית שעלתה לה כמה אלפי שקלים להחלפת לוחות.
היו מאורגנים מוקדם. הוצאת ספר לוקחת זמן, תנו לה זמן. הספר גם יעריך את זה, והתוצאה שלו תהיה הרבה יותר טובה.
טבלת סוגי ספרים ומספרי מילה –
קרדיט: ברכה הלר (סיכום שלי של הדברים שלה, מקווה שלא טעיתי).
טרילוגיה | סיפור ארוך (רומן) | נובלה | סיפור קצר | סיפור בזק | |
תיאור | סדרה של שלושה ספרים | ספר | סיפור בינוני | סיפור קצר | קטע קצר |
פירוט | כל ספר יכול לעמוד בפני עצמו, אך ביחד הם יוצרים סדרה | לא סיפור קצר אך גם לא ספר, אלא בין לבין. (סיפור ילדים אינו נובלה אלא ספר בפני עצמו) |
לא כולל מאמרי דעה, טורים וכו’. מתאפיין בדרך כלל בשנינות או הומור. בסיפור בזק אין צורך למלא את כל חלקי העלילה הקלאסית |
||
מספרי מילים | החל מ40,000 כבר מוגדר כספר. רומן קלאסי – כ-100,000. רומן קלאסי מכיל בדרך כלל החל מ60 פרקים, כל פרק לא פחות מ1200 מילה |
החל מ7,500 (יש שאומרים החל מ10,00) ועד 35-40 אלף. (בעברית זה יוצא פחות) |
800-1500 | 200-400. עד 1,000 |